רשב"ם על בבא בתרא קמ״ז א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא קמ״ז א:י׳
10 תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צִוָּה אֲחִיתוֹפֶל אֶת בָּנָיו – אַל תִּהְיוּ בְּמַחְלוֹקֶת, וְאַל תִּמְרְדוּ בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וְיוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת בָּרוּר – זִרְעוּ חִטִּים. מָר זוּטְרָא אָמַר: ״בָּלוּל״ אִיתְּמַר. אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יַעֲקֹב: לֹא ״בָּרוּר״ – בָּרוּר מַמָּשׁ, וְלֹא ״בָּלוּל״ – בָּלוּל מַמָּשׁ, אֶלָּא אֲפִילּוּ בָּלוּל וְרוּחַ צְפוֹנִית מְנַשַּׁבְתּוֹ – זֶה הוּא בָּרוּר.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא קמ״ז א:י׳
10 שלשה דברים צוה אחיתופל - הכי הוה קים להו:
11 ואל תמרדו במלכות בית דוד - שלא אירע לו יפה:
12 ויום טוב של עצרת - דהיינו שבועות אם תראהו ברור צח ולא יום המעונן זרעו חטים שמצליחין באותה שנה כעצם השמים לטוהר שמות כ״ד:י׳ מתרגמי' לברירו:
13 בלול - מעורב יום המעונן:
14 ורוח צפונית מנשבת בו - שמפזרת את העבים כדכתיב איוב ל״ז:כ״ב מצפון זהב יאתה רוח צפונית מאיר את היום כזהב: